סלומון גרשון נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.הוגשה תביעה להכיר בפגיעה בפרקי הירכיים והברכיים של התובע, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

2. התובע יליד 1950 טבח במקצועו.

בתפקידו האחרון עבד כטבח ראשי בבית החולים הסיעודי "רעות", בין השנים 1999-2009.

3.התובע מסר הודאה לחוקר המוסד, הגיש תצהיר ונחקר על תצהירו, כן העידה בפנינו הגב' נאוה דואדי טבחית עבדה עם התובע.

4. בחקירתו במוסד מסר התובע:

"ש: מה הייתה עבודתך היומיומית? תאר פעולותיך ביום עבודה

ת:לאחר התדרוך לעובדים, לאחר העברה של התפריט מתחילת העבודה (זה בתפקיד השף). גם עבודה זו כרוכה לא מעט בעבודה פיזית. הוצאת מוצרים מהמקפיא, המקרר התעשייתי, העלאת סירים לגז, הכנסת תבניות לתנור, קבלת סחורה וסידורה במחסן או בחדרי הקירור. כל העבודות הנ"ל נעשו לאורך השנים לפחות 8 שעות ביום, 6 ימים בשבוע. העבודה כשף היא עבודה עם יותר אחריות אולם גם בעבודה זו יש מאמץ פיזי יומיומי" (ע' 1 ש' 22-27, ההדגשה הוספה)

בתצהירו תאר התובע:

"4. על אף שעיקר עבודתי הינה בבישול ובטבחות, היה קורה מידי פעם שהייתי נאלץ להרים ולהניף סירים כבדים המלאים במוצרים הן לצורך הכנסה לתנור תוך כדי התכופפות והן להרמה לשולחן המטבח כלומר ממצב של התכופפות למצב של עמידה".

סירים אלו יכלו להגיע למשקל של אפילו 50 ק"ג ובממוצע הייתי מעריך בין 20 ל-50 ק"ג.

5. בעיקרון עבודות סבלות וסחיבות של מוצרים היו נעשות על ידי העוזרים שלי וכך למעשה הייתי פטור מעבודות אלו, אולם גם מעשה הבישול עצמו שכללו לעיתים, כאמור לעיל, הרמה והורדה של הסירים המלאים, עשיתי בעצמי.

בעדותו בפנינו תאר את יום העבודה כך:

"לבקשתך שאפרט מה היה סדר היום שלי אני מפרט, הייתי מגיע בחמש וחצי, שש בבוקר ומוציא את כל הפרודוקטים מהמחסנים. מוציא את כל המזון שצריך לעבד אותה לארוחת צהריים, מחדרי הקירור, המחסנים ומביא אותם למקום הבישול. כל העבודה הזו היתה נעשית בהרמת משקלים כבדים. כשהכל היה נמצא בשטח הבישול היינו מתחילים לעבוד והצוות היה מגיע כל אחד היה מקבל על עצמו מטלה. היינו מחלקים את העבודה ביננו. היינו שני עובדים. כל אחד עשה את העבודה שלו. זו עבודה רוטינית, אם אחד עבד על פחמימה אז הוא עבד כל הזמן בזה וכו'. אני עבדתי על טיגונים ועל הכנסה והוצאה מתנורים. זה הכל משקולות כבדים. שהיה מסתיים ההכנסה לתנורים וההוצאה היתה עבודה אחרת. העבודה עם התנורים היתה עד עשר וחצי.

פעולות טיגון, זה להוציא את המוצר מחדר קירור ולהכין אותו לעבודה. לעבד אותו ללוש, לתבל, ולעמוד ולטגן. אם זה מוצר טחון זה לעמוד ליד המחבת, ליצור קציצות ולטגן. זו עבודה של כ 3.5 שעות, לא זזים מהמקום.

הכנסה לתנורים זה הכנסת המוצרים לתבניות, אם יש צורך ברוטב, מכינים את הרוטב ושופכים, למלא את התנור ולהפעיל אותו. בזמן הזה אני עושה דברים אחרים, מטגן או מכין פחמימה או ירקות.

...

כדי להכין פחמימה, אני הולך למחסן פרודוקטים, מביא את הפחמימה לשטח הבישול, מודד כמויות, מפעילים את המחבת, מערבבים, מדובר בכמויות גדולות

פחמימה זה כל יום משהו אחר.

טיגון אין כל יום. יום כן יום לא. טיגון זה לא תמיד קציצות, זה יכול להיות דגים או שניצל. זמן העמידה ליד המחבת הוא אותו זמן כי כמות המנות זהה.